NK - Natural Killers, CD56 ,CD16  

ביצוע בדיקת דם של מער' אימונולוגית - NK - CD56/CD16 Ab. Count
זו הכתובת!   אנחנו מבצעים בדיקת דם פרטית לכל סוגי הנוגדנים .

תאי  NK במערכת החיסונית

תאי Natural Killers או NK, התאים הנמצאים בזרם הדם ששייכים למערכת החיסון. תאים אלו הם לימפוציטים שלא שייכים לקבוצות הגדולות של לימפוציטים מסוגים T ו- B. הם חשובים ביותר להגנה מפני תאי גוף שנדבקו בווירוס וניטור תאי הגוף הסרטניים. תאים אלו נחשבים כחלק ממערכת החיסון המולדת מאחר ולא נדרשים להיחשף לאנטיגנים זרים, פתוגניים מסוכנים על מנת לפעול. מנגנון הפעולה של תאים אלו הוא הרס (הרג) תאי שנקרא ציטוטוקסיות בשפה המקצועית. ציטוטוקסיות של תאים אלו מהירה ויכולה להיות מופעלת מהר גם כן. בזמן זיהום ויראלי אקוטי עלייה בציטוטוקסיות של תאי NK נצפית תוך 3 ימים. להבדיל לימפוציטים T לא מופעלים ולא מסוגלים  לבצע פעולה ציטוטוקסית. בעקבות הפעלתם ע"י זיהום ויראלי,  תאי לימפוציטים T מגיעים לשיא במספרם תוך כשבוע ימים.  תפקוד נוסף של תאים אלו כולל הפרשה של ציטוקינים וכמוקינים וע"י כך גירוי של תאים נוספים במערכת החיסון. NK מרכיבים כ 5 עד 10 אחוזים ממאגר הלימפוציטים בדם הפריפרי. ברקמות הגוף תאי NK הם בדרך כלל מיעוט מן הלימפוציטים למעט אפיתל התריסריון ואנדומטריום של הרחם בזמן הריון. תאי NK לא מכילים רצפטורים אופייניים לשאר הלימפוציטים כמו CD3, CD4, CD19. במקומם מרביתם (אך לא כולם) מכילים את רצפטורים הבאים:

CD 2 – רצפטור של מולקולה קושרת לאנטיגן מסוג Lymphocyte Function Associated Antigen-3 (LFA3)

CD16 – רצפטור מסוג Fc-gamma-RIIIa  ל IgG

CD56 – מולקולה נקשרת לתאי עצב Neural cellular adhesion molecule (NCAM)

CD335 – רצפטור ציטוטוקסי טבעי NKp46, רצפטור ייחודי להמאגלוטינין ויראלי

לכן, תאי NK בדרך כלל מאופיינים כCD3-, CD16/56+. מרבית תאי NK בדם היקפי מכילים רמות בינוניות של CD56 ונקראים CD56 כהים ומיעוט של כ5% מתאי NK בדם היקפי מכילים רמות גבוהות מאוד של הרצפטור ונקראים CD56 בהירים.  בין שני סוגים אלו של התאים ישנו הבדל מהותי בתפקוד והתפתחות.

תאי NK מנטרים באופן קבוע את התאים הסובבים אותם, ותפקודם מתבסס על זיהוי רצפטורים  class I MHC (סממני בריאות תאיים בגוף האדם ) על גבי תאים אחרים בכדי לעכב את הפעילות הלטאלית (הרסנית) שלהם. פעילות הרסנית של תאים אלו מעוכבת ע"י רצפטורי "הבריאות" כאשר הם נמצאים בריכוז הנדרש.  במידה וכמות הרצפטורים על גבי התאים הללו אינה מספקת, תפקוד תאי NK לא מעוכב על ידם  ופעילותם ההרסנית של תאי NK מופעלת. בתאים הנגועים בוירוסים ו\או תאים סרטניים כמות הרצפטורי הבריאות יורדת ולכן הם מסומנים ע"י תאי NK כמועמדים להשמדה, אם כי ישנם מספר וירוסים שהתאימו את מנגנון פעולתם כך שלא להפעיל מנגנון הגנה זה.

בנוסף למנגנון שתואר לעיל תאי NK יכולים להיות מופעלים גם ע"י רצפטורים זרים ולהתחיל פעילות  ציטוטוקסית במקרה ונחשפו אליהם. בנוסף קיימת אפשרות להפעלתם דרך נוגדנים של מערכת חיסון נרכשת (Antibody Dependent Cellular Cytotoxicity – ADCC), אך פעילות זאת מעוכבת בנוכחות רצפטורי בריאות על גבי התאים בכמות מספקת. מנגנון ההרג של תאי NK מתבסס על מולקולות מסוג חלבון פרפורין, שיוצר נקבים בקרום התא ו/או אנזימים המופרשים לתוך תא מטרה שגורמים להרג שלו(Granzyme Serine Esterazes)  ו/או הפעלת מנגנון השמדה עצמית של תאי המטרה (למשל דרך רצפטור FAS).

בנוסף לאלה לתאי NK יש פעילות חיונית נוספת דרך הפרשת ציטוקינים וכמוקינים,  הידועה מבניהם היא הפרשת interferon-gamma, שהוא מאפשר לתאי NK לחזק את התגובה החיסונית מלבד להרוג את תאי המטרה.  בנוסף תאי NK יכולים להפריש Tumor Necrosis Factor – TNF, ובנסיבות מסוימות אינטרלויקינים מסוגים IL5 ו IL13 שגם הם משפרים מערכת החיסון הנרכשת אך עלולים להוות מסלול פתולוגי שך פיעילות תאי NK באסתמה ותגובות עוריות שונות.
 

סיווג תסמונות של מחסור בNK: (הרעות בNK בלבד)

חוסר NK קלאסי\Classic NK Cell Deficiency\CNKD – לאנשים אלו ישנו מחסור וכתוצאה מכך הפרעה בפעילות המתווכת ע"י תאי הNK. מרבית המקרים המדווחים עם מחלה זו נפטרו בגיל צעיר או בגרות מוקדמת. עד כה זוהו שני סוגי מוטציות גנטיות שגורמות למחלה:

                חוסר אוטוזומלי דומיננטי של DATA2. לרבים מחולים שאובחנו במוטציה זו היה חסר כמעט מוחלט של תאי NK CD56+, יש לציין כי בנוסף היה גם מיעוט מונוציטים (שהם גם בעלי רצפטור CD56+  אם כי בריכוז נמוך יותר). הפרעות מסוג זה בגן DATA2 ידועות בנוסף לlymphedema, myelodysplasia, acute myeloid leukemia. מנגנון מדויק בו הנזק נקשר לפעילות מערכת החיסון עדיין אינו ברור.

                חוסר MCM4. מוטציות במקטע המעורב בפתיחה ופולימריזציה של DNA כרומוזומלי. הפגם זוהה במשפחה של נודדים איריים. במקרה זה לחולים יש חוסר תאי NK אך עדיין ישנם מספר מצומצם של תאים עם רצפטור CD56 בהיר.  בנוסף ישנם ביטויים ברורים של אי ספיקת אדרנלים ופיגור גדילה. המחלה נקראת גם חוסר NK קלאסי סוג 2.

חוסר NK תפקודי\Functional NK Cell Deficiency\FNKD – לאנשים אלו מספר תאי NK סביר אך מלווה בהפרעה בתפקודם עד אי תפקודם המלא. מנגנון הפגיעה המדויק במקרים אלו עדיין לא ברור. יחד עם זאת, בכמה מקרים נצפו פגמים בגן המקודד לייצור  CD16 שנמצא על רוב מוחלט מתאי NK. מוטציה מסוג זה קיבלה שם FNKD1. במקרה נוסף שדווח לא התקיים מנגנון הציטוטוקסיות אבל כן היה תפקוד הקשור לנוגדנים (ADCC), דבר המעיד כי רצפטור CD16  מעורב בפעילו הלא קשורה לIgG  של תאי NK. לעיתים ישנו ליקוי בתפקוד תאי NK ללא בעיה גנטית או תאים שניתן לזהות.

הביטוי הקליני של תפקוד לקוי או חוסר בתאי NK הינם זיהומים חמורים, חוזרים או אטיפיים ע"י הרפסים ווירוס פפילומה. הוירוסים השכיחים ביותר הם: CMV, VZV, HSV,EBV.
 

אבחון

אבחון מחלות אלה מתבסס על הימצאות של מיעוט או חוסר תאי NK ו\או הפרעה בתפקודם. בנוסף חשוב להדגים כי חוסר או בעיית תפקוד של תאי הNK נצפית לאורך הזמן, גם כאשר המטופל חולה וגם כאשר הוא בריא. זה לאור העובדה כי סטרס חד או חמור יכול לגרום לירידה חולפת בפעילות תאי NK. לכן, בעיית תאי NK צריכה לחזור על עצמה ב3 מדידות שונות, במרווחים של לפחות חודש ביניהן.

היסטוריה רפואית ובדיקה פיזיקלית. חיונית לאנמנזה בנוגע לזיהומים ויראליים ומחלות נלוות לחוסר NK

הערכת זיהומים קיימים וקודמים.
יש לזהות גורמי זיהום נוכחי או זיהומי עבר בהקדם האפשרי. זיהום נוכחי בד"כ מזוהה ע"י תרביות או בדיקה סרולוגית. שיטות להערכת זיהומי עבר כוללות טיטר נוגדנים לאחר חשיפה, שגשוג לימפוציטים in vitro, ייצור ציטוקינים בתגובה לחשיפה לפתוגן או אנטיגן מפתוגן זה או ציטוטוקסיות מתווכת דרך לימפוציטים מסוג T כנגד תאים הלוגניים (עצמיים) הנגועים באורגניזם חשוד. המזהמים העיקריים שיש לחודש הם וירוסים ממשפחת ההרפסים.

הפניית מטופלים עם זיהומי הרפס חמורים, חוזרים או אטיפיים יש להפנות למומחה באלרגיה\אימונולוגיה או במחלות מדבקות, עם ניסיון בהערכת מערכת חיסון. הערכה ראשונית צריכה לכלול בדיקות ציטומטריות להערכה כמותית של תאי NK ולימפוציטים אחרים. בדיקות מעמיקות יותר לעיתים מצריכות הפנייה למרכזים גדולים יותר\מרכזים מתמחים בתחום זה.

בדיקות מעבדה

יש להתחיל מבדיקת ספירת דם מלאה עם דיפרנציאל, אם כי בדיקה זו לא מספקת מידה אודות תת סוגי הלימפוציטים. בדיקה זו בד"כ תקינה בחולים עם חוסר NK קלאסי או תפקודי אך יכול להיות מצב עם ירידה במספר הלימפוציטים.

ספירת NK.
הערכה ראשונית של מספר תאי NK צריכה לכלול flow cytometry כדי לזהות NK (CD3-, CD56/16+). פנלים סטנדרטיים במעבדה כוללים CD4,CD8 על גבי תאי T, B וNK. יש לבצע 2 דגימות לפחות על מנת לשלול ירידה חולפת בתפקוד NK. אם מספר תאי NK נמוך או אפסי יש לבצע הערכת יכולת ציטוטוקסיות מסוג NK של הלימפוציטים של החולה, כאשר צפוי העדר או ליקוי חמור של תפקוד זה, מה שמאשש אבחנה של CNKD. אם ספירת NK CD 56/16+  שתקינה עדיין יש לבצע הערכת יכולת ציטוטוקסית לבירור FNKD.

בדיקת ציטוטוקסיות.
אם ישנו העדר או מיעוט תאי NK וציטוטוקסיות ירודה באופן חמור יאובחן החולה בCNKD. אם נצפתה ירידה או חוסר תאי NK אך ציטוטוקסיות NK קיימת אז למטופל יכולה להיות אוכלוסיית תאים לא נורמלית אך מתפקדת. תופעה זאת לעיתים נצפית בחלק ממקרי לימפוציטוזוס של תאי NK, מה שנחשב למצב פרהמאליגני. אם ישנה נוכחות תקינה של תאי NK אך ציטוטוקסיות ירודה באופן חמור אז יאובחן החולה בFNKD. יש לבצע גירוי לתאי NK ולבצע הערכה מחודשת של תפקודם.

גירוי תפקוד לאחר הערכה.
יש לעודד תאי NK לפעילות ע"י IL2, IL12, ואינטרפרון אלפא (כל אחד מהם). לאחר מכן להעריך את התפקוד מחדש, זאת בכדי לקבוע האם הליקוי הוא בציטוטוקסיות טבעית או בפעילות ציטוליטית שתלויה בהפעלה חיצונית. בדיקה עי IL2  בו זמנית מראה אם הטיפול בחומר זה יסייע למטופל בעתיד.


אבחנה מבדלת.
יש לשלול סטרס, תרופות ורעלנים שמטופל עלול להיות חשוף אליהם. מחלות ראשוניות וגנטיות שפוגעות במערכת החיסון. מחלות אוטואימוניות וממאירות, וכמו כן, זיהומים מסוימים. תנאים אלו עלולים לפגוע בהתפתחות, הישרדות או תפקוד של תאי NK. הסברים נפוצים לספירת NK נמוכה הם: פרשנות מוטעית של תוצאות מעבדה, דיכוי תאי NK עי תרופות מרשם, ירידה בתפקוד תאי NK זמנית עקב סטרס או דיכאון.

תרופות ורעלים.
ידוע השפעה לרעה כלפי תאי NK מצד: סטרואידים, תרופות מדכאות חיסון, אלכוהול, סליצילטים, תרופות שגורמות לעליה בcyclic AMP  (תיאופילין למשל), פרוסטגלנדינים, קנאבינואידים, חומרים אנטימלריים.

הפרעות גנטיות וחסרים אימוניים אחרים. ישנו מספר רב של מחלות מסוגים אלו שמשפיעות בין היתר על תאי NK. לדוגמא Severe Combined Immunodeficiency – SCID.

אצלנו מבצעים בדיקת ספירה של נוגדנים ל NK CD56,CD16 . מומלץ להתייעץ בגורם רפואי או להגיע באמצעות הפנייה של גורם רפואי לביצוע בדיקה זו. אין אנו מבצעים פיענוח של הבדיקה.

הבדיקה מבוצעת ע"י בדיקת דם בבית הלקוח או במעבדתנו. תשובות יסופקו תוך 10 ימי עסקים .

 

אין לראות בתוכן הנכתב כאן כיעוץ או המלצה טיפולית. אין להעתיק או להשתמש בתוכן הנ"ל ללא אישור בעלי האתר.